גם לציורי קיר יש מה לספר

אחת התפיסות שימור ציורי קיר רואה בפגעי הזמן חלק מהאותנטיות של היצירה. יצירתיות בשימוש בחומר ובעבודה מאפשרים להשלים את מה שאבד לנצח מבלי להעלים את האותנטיות של הציור.

מלאכת שימור ציורי קיר כרוכה בשיקולים אתיים ואסתטיים אשר באים לידי ביטוי בעבודה היומיומית. שיקולים אלו נובעים מהרצון לשמור על האותנטיות של ציור הקיר, כלומר לשקם ציור קיר ישן מבלי להעלים לחלוטין את פגעי הזמן וזאת מאחר שהם חלק מההיסטוריה שלו. יש צורך בבחירה מודעת וזאת בהתאם למצב הציור, טכניקת העבודה המקורית ותוצאה אסתטית שתתאים לייעוד המחודש. סוגיה זאת עלתה בעת שיקום שני ציורי קיר שונים בתל אביב. הראשון הוא ציור קיר במושבה הטמפלרית שרונה; השני הוא ציור תקרה ב’בית פיטמן’. חשוב לציין כי בשני המקרים התאפשר לנקוט בגישת שימור זו ולא לשחזר את הציור או להביאו למצב מחודש בזכות המצב הכללי של הציור ונכונותו של מזמין העבודה.
הבית ברח’ מנדלר 10, שרונה-תל אביב נבנה בין השנים 1873-1880 כאחד מן הבתים הראשונים במושבה הטמפלרית. בבית זה התגורר אוטו ונוס, הנגר של שרונה. עד לפרויקט השימור של כל מתחם שרונה, הבניין עבר שינויים רבים אשר ניכרו בשכבות צבע רבות ונזקים מבניים. באחד החדרים נמצא ציור פאנלים גדול המתפרס על כל קירות החדר. הציור משנות העשרים צויר בעזרת שבלונות, כמקובל לתקופה. לאחר חשיפה וניקוי כל הציור בעזרת סקלפל, נוכחנו לגלות שחלקים גדולים ממנו נשמרו בצורה טובה, אך בגלל שהחדר עבר שינויים רבים בשנים שלאחר מכן- כגון הכנסת חשמל לקירות, תוספת מזגן ושינויים בפתחים, נוצרו חללים גדולים בתוך הציור.

Hila_1

צילום: הילה מסינגר-ברק

כדי לא להפריע לשלמות הציור וכדי לא לחדש אותו יתר על המידה, תהליך העבודה כלל שילוב של טכניקות. החלקים שנשארו שלמים הושארו כפי שהם, למעט ניקוי וריטוש באופן שפגעי הזמן ייראו על הקירות. ריטוש (retouch) הינו השלמה נקודתיות על גבי הציור או הטיח המקורי תוך הימנעות מהוספת חומר לא הכרחי ליצירה. הריטוש נעשה בצבעי מים כמקובל במקרים אלו משום שהם ניתנים להסרה בקלות יחסית, אינם פוגעים במקור ועם זאת מאפשרים תוצאה אסתטית.

משום שהמקור צויר בעזרת שבלונות, היה ברור לחלוטין מה צויר בחלקים החסרים וחללים אלו שוחזרו בצבעי טמפרה, בהתאם למקור ובאופן שלא ימשוך את העין או יפריע לשלמות היצירה. עם זאת, כדי לאפשר אבחנה בין הציור הישן לחדש, השחזור נעשה בשינוי קל בגוונים כך שבמבט בוחן מקרוב ניתן להבחין בהשלמות אלו.

Hila_2

צילום: הילה מסינגר-ברק

לא ניתן היה להשלים את הציור

‘בית פיטמן’ ברח’ בלפור 38, בתל אביב נבנה בתחילת שנות העשרים בסגנון אקלקטי שהיה נפוץ באותה תקופה. במהלך השנים נמכר הבית מספר פעמים למטרות מגורים עד שבשנת 1937 נפתח בחלק מהמבנה בית ספר למסחר, ובשנת 1941 הוסב המבנה כולו לבית ספר. השינויים הרבים שעבר המבנה ניכרים היטב גם בשכבות הצבע שעל הקירות. בשלוש השכבות הראשונות נמצאו ציורי קיר בכל חדרי הבית, בשכבת הצבע הראשונה נמצאו גם ציורי תקרה.

אתמקד בתיאור עבודת השימור בתקרה אחת במבנה בשונה מהקירות המצוירים בשרונה, תקרה זו צוירה ביד חופשית ולא בטכניקה של שבלונות. כמו כן עבודה על תקרה שונה מעבודה על קיר בגלל הבדלים מבניים ביניהם ומכיוון שבתקרה צופים במרחק שונה מאשר בקיר.

רובו המוחלט של הציור נשמר בצורה טובה כיוון שהצבע נספג היטב בטיח. עם זאת, רטיבות בתקרה גרמה למריחה של הצבע במקומות מסוימים וניתוק הטיח במקומות בהם עברו צלעות התקרה (רלסים). כמו כן מנורות שנתלו מהתקרה, צבעים אקריליים שהסרנו מהציור והזעזוע שעברה התקרה בזמן העבודות בבית ניכרו היטב בציור עד שחלקים ממנו נמחקו ולא ניתן היה לשחזר אותם.

המלאכה החלה בחשיפת הציור בעזרת סקלפל ותיעוד הציור המלא. על מנת לייצב את התקרה ולמנוע פגיעה עתידית בציור היה צורך בחשיפת הרלסים, הסרת חלודה קיימת, טיפול מונע לחלודה עתידית וסגירה מחדש בסיד הידראולי בשלוש שכבות מהגס אל העדין. כדי להשלים את הציור בחלקים החסרים גם במקומות שלא ידענו מה צויר בהם ועל מנת לא לזייף את היצירה היה עלינו לצבוע את אותם חלקים חסרים בצבע ניטראלי המשתלב עם הרקע אך מבלי להשלים את הציור עצמו. משום שמדובר בתקרה, בה הציור רחוק מעיני הצופה, הריטוש נעשה בעזרת ציור בנקודות עדינות בצבעי מים כך שבמבט מקרוב ניתן להבחין בהם בקלות אך במבט מלמטה הציור נראה שלם.

כמו במקרים לעיל, כך גם במקרים רבים אחרים, השתמשנו בטכניקות שונות אפילו על אותו קיר. בסיכומו של עניין, בחירת הטכניקה נובעת מהשיקול המרכזי והוא לא לפגוע באותנטיות של המקור והגעה לתוצאה אסתטית אשר לא תעלים את פגעי הזמן.