המטרה הסיפור

אנחנו דואגים לשמר מבנים ומתחמים. לפעמים, בשל איכותם האדריכלית, לפעמים, מאחר ומדובר במבנים אשר תוכננו על ידי אדריכל בעל שם

אנחנו דואגים לשמר מבנים ומתחמים. לפעמים, בשל איכותם האדריכלית, לפעמים, מאחר ומדובר במבנים אשר תוכננו על ידי אדריכל בעל שם.

אלה כולן סיבות טובות לכאורה, אך אם נרחיק לכת ונבדוק את המניעים לפעולות אלה נגלה במהרה ששימורם של המבנים הוא לעיתים קרובות האמצעי למטרה – נקרא לה האמיתית – והיא לספר את הסיפור האנושי שהבנין יודע לספר. בתוך הבניינים ובסביבתם חיו אנשים אשר הותירו את טביעות חייהם בתוך הבתים האלה – הבתים נוצרים בתוכם את סיפור חייהם.

כאשר אנחנו ניגשים למלאכת השימור, בין אם אנחנו מותירים את הבנין כפי שהיה לאורך השנים, או שאנחנו משנים את יעודו ליעוד חדש, עלינו לזכור תמיד, להקשיב קשב רב ל”קולות הבית”. קולות אשר יודעים לספר את סיפורם של בני האדם אשר חיו בו.

העיסוק בשימור מבנים ואתרים הוא יחסית “צעיר” בארץ, ובכל זאת אפשר לאמר שהצטבר ניסיון לא מועט בתחום. ישנם פרויקטים של שימור אשר מיטיבים לספר את הסיפור, לעומתם אנחנו עדים למבנים אשר שומרו והם מעבירים מסר מבולבל. מספרים סיפור מעוות ולא אמיתי.

אחד העקרונות המובילים בתחום השימור הוא העיקרון: … שאין עקרונות! לכאורה אוקסימורון. הכוונה של הדברים למעשה, שכל פרויקט שימור חייב לקבל התייחסות ייחודית. עקרונות אותם נפעיל בפרוייקט אחד, אנו עשויים למצוא שבפרוייקט אחר, אפילו שהוא דומה – אותם עקרונות אינם רלוונטים. הניסיון המצטבר לכאורה, אשר הזכר לעיל הוא למעשה מסוכן כאשר מדובר בשימור. כל בנין יש לו את הסיפור היחודי שלו אותו הוא יודע לספר בשפה שלו, במילים שלו ואפילו במבטא היחודי שלו.

אחרי שאמרנו שאין עקרונות, כאן המקום להדגיש שמעל לכל מרחף עקרון אחד שגובר על הכל והוא עקרון: אמירת האמת.

אנחנו רוצים שהבניינים או המתחם לשימור ידעו לספר את הסיפור. אנו רוצים לסמוך על המשמר שידע להקשיב היטב לבניין ושבסופו של דבר יסופר לנו הסיפור האמיתי. המדרון הזה מאוד חלקלק, קל מאוד למעוד בו. לכן אני מעדיף להאמין שבכל פרוייקט של שימור עליך כאילו להולד מחדש ולהתחיל מן ההתחלה – כאילו היה זה פרוייקט השימור הראשון בו אתה מעורב.