הצלמניה- חנות קטנה ומטריפה

בחנות קטנה ברח’ טשרניחובסקי בת”א נחבא אל הכלים אוסף צילומים וחנות המכילים את היסטוריה של כולנו. אין מי שלא שמע על הצלמניה (הידועה גם כצלמניה פרי-אור),חנות צילום ומוסד תל-אביבי המציין השנה 80 שנים להווסדו. החנות, שהוקמה במקור בלב מתחם הצלמניות

בחנות קטנה ברח’ טשרניחובסקי בת”א נחבא אל הכלים אוסף צילומים וחנות המכילים את היסטוריה של כולנו.

אין מי שלא שמע על הצלמניה (הידועה גם כצלמניה פרי-אור),חנות צילום ומוסד תל-אביבי המציין השנה 80 שנים להווסדו.

החנות, שהוקמה במקור בלב מתחם הצלמניות התל-אביבי שברח’ אלנבי ע”י הצלם המיתולוגי רודי ויסנשטין, היא חנות הצילום הותיקה בעיר ופתוחה לקהל ברצף מאז שנת 1940.

במהלך למעלה מ-50 שנות קריירה, צילם ויסנשטין כמיליון נגטיבים המתעדים את החיים בישוב העברי: הקמת ישובים, טקסים, מבנים, תהלוכות חג, עולים חדשים ועוד ועוד, ובנוסף עסק בצילומי סטודיו אישיים, בהם נכללים רבים מאושיות העבר, פוליטיקאים ומפורסמים. 

מעמד הכרזת המדינה, 14.5.1948. צילום: רודי ויסנשטין, הצלמניה.

באופן מדהים כל הנגטיבים המקוריים שצילם ויסנשטין נמצאים עד היום בצלמניה, הנמצאת עדיין בידיים משפחתיות, ועוברים בשנים האחרונות תהליכי שימור וסריקה.

מהיכן מתחילים כשיורשים אוסף של כמיליון צילומים? שאלנו את בן פטר, נכדו של ויסנשטין והבעלים הנוכחי של הצלמניה. “באמת בהתחלה זה היה לא פשוט” הוא עונה. “בפרט שבארץ לא קיימים מקומות נוספים כמונו, מהם ניתן ללמוד או להתייעץ .

התחלתי לעבוד בחנות לפני כעשר שנים כשעוד סבתי היתה בחיים, וממנה למדתי על הארכיון, אופן הקיטלוג, וההתייחסות לנגטיבים השונים. לפני כשש שנים היא נפטרה, ואז גם הבנתי שלמעשה יכול להיות שכל מפעל החיים הזה של הסבים שלי לא ישרוד לנצח. התחלתי להתעניין בטכניקות שונות של סריקת נגטיביים הממירות אותם לקבצים איכותיים, שבעתיד עם התכלותם של הנגטיבים הפיזיים (תהליך בלתי נמנע), תהיה להם מקבילה דיגיטלית שתוכל להחליף אותם”.

מגזין BELA

“אנו סורקים נגטיבים נבחרים באופן שגרתי, במיוחד אלה של הצילומים הפופולריים עבורם אנו מקבלים הזמנות וגם ככה צריכים להביא לאיכות הטובה ביותר להדפסה” ממשיך פטר. “אך מדובר בתהליך יקר ואיטי- לעיתים רק הסריקה יכולה לקחת כשעה, מכיוון שהסורק סופג כל פרט ופרט מהנגטיב. באיזשהו שלב הבנו שאין לנו סיכוי לסרוק חלקים נרחבים מהארכיון בשיטה הזו, הדורשת זמן ומשאבים רבים. בדיוק אז שמענו כי הספריה הלאומית מסייעת לאוספי צילום בסריקת צילומים, יצרנו איתם קשר, ולאחר מספר חודשים זכינו לסבב הסריקות הראשון: 10,000 הצילומים הראשונים שסבא שלי צילם”. 

בית ויצמן ברחובות, 1937. צילום: רודי ויסנשטין, הצלמניה.

“זו הייתה חוויה מדהימה: גם השמחה מזה שקיבלנו סיוע שכזה, וגם העבודה מול ארדון בר חמא, הסורק מטעם הספריה שעובד בטכניקה מהירה וייחודית שפיתח בעצמו, בה הנגטיבים לא נסרקים בסורק אלא עם מצלמה. ארדון מבצע סריקות עבור גופים היסטוריים מובילים בעולם כותיקן, כתבים מקוריים של אלברט אינשטיין, פרויד, בטהובן, אנה פרנק, ועוד רבים וטובים. כך שהרגשנו כבוד גדול להיות חלק מהנסרקים אצלו ולעבוד ביחד”.

צילום: בן פטר.

אם מישהו תוהה מדוע יש צורך בסריקת הנגטיב עצמו ולא להסתפק בסריקה של תמונה פיזית קיימת, התשובה היא שמהנגטיב ניתן להפיק העתקים איכותיים לעין שיעור מאלה שמתקבלים מסריקה של צילום מודפס קיים, כך שתמיד הנגטיב הוא חומר הבסיס שכדאי לעבוד איתו.

היכל התרבות בת”א, 1960. צילום: רודי ויסנשטין, הצלמניה.

לאחרונה ערכה הספריה הלאומית סבב נוסף של סריקות, כך שכמות הנגטיבים של הצלמניה שנסרקו הולכת וגדלה, אך העבודה עדיין רבה וארוכה.

כיצד עסק פרטי מצליח לגייס משאבים לתחזוק ושימור אוסף שכזה? “לעיתים קיימת תמיכה של גופים כסיפריה הלאומית, אך מה שמקיים אותנו היא החנות שלנו, בה אנו מוכרים עותקים איכותיים של הצילומים, וכן מוצרים מוגוונים עם הצילומים כתיקים, פוסטרים, תחתיות לכוסות ועוד. זה מאוד מספק לקחת תמונה ישנה ולהפיח בה חיים ע”י הסבתה למוצר עכשווי ושימושי. כמו כן גם חוקרים וגופים שעורכים פה חיפושים למחקרים רלוונטיים ורוכשים זכויות שימוש בצילומים מאוד עוזרים לנו ויחד אנו שומרים על המקום חי ואקטיבי.”

ככר דיזנגוף בבניה, 1937. צילום: רודי ויסנשטין, הצלמניה.

הכניסה לצלמניה חופשית לקהל וניתן לבוא לעיין בקלסרי הארכיון. באתר הצלמניה תוכלו למצוא צילומים נבחרים מהאוסף ואינפורמציה נוספת.

טשרניחובסקי 5 ת”א | טל’ 03-5177916