מסע להצלת חלונות ויטראז’ בני 135 שנה

חלונות ויטראז’ בני 135 שנה שהותקנו בבית החולים הצרפתי ביפו נשחקו עם השנים, וחלקם אבדו. אמן הויטראז’ ז’יל פלורנט מספר על תהליך השחזור המרתק.

מאנגלית: שירה מרום

השימוש בחלונות ויטראז’ מוכר לנו כבר מהמאה העשירית והאחת עשרה, בתקופה הרומנסקית והגותית המוקדמת. אומנם גם קודם לכן, במאה הרביעית והחמישית, ניתן היה למצוא חלונות במילוי אבן בהט שהותקנו בכנסיות והקנו לחלון מראה של ויטראז’ אולם הסגנון הגותי ושיטות הבניה החדשות והנועזות שאפיינו את התקופה אפשרו מפתח חלון רחב יותר דרכו חדר אור רב יותר אל תוך הקתדרלות. במהרה החל שטף הזמנות של חלונות ויטראז’ שהציגו את סיפורי התנ”ך בשלמותם, כמו גם אפיזודות מחיי היום יום של המאמינים. החלונות שימשו אמצעי גרפי פופולרי לחינוך ההמונים שרובם לא ידעו קרוא וכתוב ונפוצו במיוחד במהלך התקופה הגותית בימי הביניים ועד תקופת הרנסאנס. מאז ירד קרנה של אומנות הויטראז’ שזכתה לתחיה רק בתחילת המאה ה-19. לאורך המאה העשרים ועד ימינו נותרו חלונות הויטראז’ אמצעי אמנותי חשוב, בעל מקום מרכזי באדריכלות           הקלסית והעכשווית.

סטודיו פלורנט- ג'יל - כתבה01

צילום: ז’יל פלורנט

למרות אלף השנים השנים שעברו מאז נולדה הטכניקה של יצירת החלונות היא כמעט ולא השתנתה בימינו. זכוכית, שימוש בצבע “גריזיי” לזכוכית, עופרת ובדיל עדיין משמשים את האומנים וגם התהליך נותר זהה: חיתוך ידני של הזכוכית, צביעה, מסגור בעופרת, הלחמה, ומילוי במרק טבעי. טכניקה זו ממש שימשה גם אותי בשנת 2013 , כאשר מוניתי על ידי חברת השיחזור והשימור ארכו, לשחזר וליצור מחדש את חלונות הויטראז’ הצרפתיים המקוריים שהותקנו בשנת 1879 בקפלת בית החולים הצרפתי ביפו. במאמר זה אציג בקווים כלליים את טכניקות השחזור של חלונות הויטראז’ ואתמקד בחלונות בית החולים הצרפתי ביפו שנמצאים כעת בתהליך שיחזור.

ביניים: שריפה בטמפרטורה של 650 מעלות צלזיוס

שווה להתעכב על תהליך הכנתו המרתק של חלון ויטראז’. העבודה מתחילה בעיצוב הדוגמה בקנה מידה מלא על קרטון. בשלב הבא מחפש האומן אחר הזכוכית המתאימה: הזכוכית המשמשת לחלונות ויטראז’ מקורה בגיליונות של זכוכית צבעונית שהופקו בטכניקת ניפוח הזכוכית המסורתית המכונה גם זכוכית ‘עתיקה’, או בתהליך תעשייתי יותר בו נעשה שימוש בזכוכית ‘צפה’, זכוכית ‘קתדרלות’ וכדומה, כאשר מגוון הצבעים והמרקמים רחב עד מאד.

לאחר בחירת הזכוכית, היא נחתכת בעבודת יד לממדים הרצויים. לעתים צובעים או מציירים על הזכוכית באמצעות צבע מיוחד או בטכניקת גריזיי (grisailles) תוך שימוש במברשות מיוחדות. הצביעה נועדה להציג דוגמאות שונות כגון פנים, לבוש, כיתוב, פרחים או על מנת לעמעם את עוצמת האור החודר מבעד לזכוכית. לאחר הצביעה, עוברת כל פיסת זכוכית שריפה בתנור בטמפרטורה של 650 מעלות צלזיוס כדי לאחד בין הצבע לזכוכית ולהטביע את הדוגמה אל תוך הזכוכית.

סטודיו פלורנט- ג'יל - כתבה02

צילום: ז’יל פלורנט

בשלב הבא מרכיבים את הזכוכית כפזל מותאם בתוך רשת של פרופילים מעופרת, אותם מלחימים יחד ליצירת לוח. כל לוח נחתם ומיוצב על ידי מילוי של מרק שמשות טבעי בין פרופילי העופרת לחתיכות הזכוכית. כעת מוכנים הלוחות להתקנה במסגרות של מתכת או עץ.

ביניים: שמירה קפדנית על “אמנת ונציה”

העבודה בקפלה בבית החולים הצרפתי נסובה סביב 14 חלונות הויטראז’ שהותקנו במקום. תשעת החלונות העליונים התגלו במהירות כחלונות מקוריים, וסביר להניח כי הוזמנו סביב שנת 1879 מסטודיו צרפתי שבסיסו בעיר ליון, מקום מושבו של התורם העיקרי והאדריכל של בית החולים, רוזן פיילא. חמשת החלונות התחתונים הזהים בצורתם לאלו העליונים נהרסו ככל הנראה עם השנים, והוחלפו בתקופה מאוחרת יותר על ידי העתקים שבהם נעשה שימוש בשיטת “צביעה קרה” שאינה עמידה כמוהם לאורך שנים ארוכות.

בתחילתה של העבודה נערך מחקר ראשוני ומעמיק לגבי מצבם הכללי של תשעת החלונות המקוריים לרבות סקר צילומי מפורט. שלב זה אפשר לנו להעריך את רמת השחיקה של החלונות הנובעת מזיהומים חיצוניים שונים כגון השפעות אקלימיות, פגיעות ונדליסטיות וכדומה, ולקבוע את סוג ההתערבות הנדרש: החל מהתערבות מקומית ומוגבלת באתר, ועד הורדת החלון ושיקום מוחלט של מסגרת העופרת. במקרה הזה, ניכר תהליך חמור של “התבלטות” – התעוותות פני השטח של הלוחות – שנבע ככל הנראה מלחץ מתמיד שהפעיל מבנה בית החולים עצמו על החלונות מלמעלה וכלפי מטה כנגד הקרקע החולית עליה ניצב המבנה, ובשילוב גורמי שחיקה חיצוניים כגון זיהום, קרינה וכיוצא בכך.

article_gil_04

צילום: ז’יל פלורנט

לכן פירקנו את החלונות והעברנו אותם לשחזור מלא בסטודיו. הקפדנו לבצע את השחזור בהתאם לכללים שנקבעו ב”אמנת ונציה” משנת 1964 וזאת במטרה להתקרב ככל האפשר לכוונה ולחומרים ששימשו ליצירת הויטראז’ המקורי. בהתאם נדרשנו לשמור על ‘עיקרון ההפיכות’ שמטרתו לשמור על היצירות למען הדורות הבאים. כך למשל הקפדנו כי כל פיסת זכוכית מקורית תודבק באמצעות דבק אפוקסי הפיך.

לאחר שהורדו לוחות הויטראז’ ממסגרות המתכת המקוריות ניתן היה להתחיל בתהליך השחזור אשר כולל ניקוי זהיר של הלוחות, פירוקם, מירוק שאריות המרק שנותרו על כל פיסת זכוכית והדבקת החלקים השבורים.
במסגרת העבודה החלפנו כל חתיכת זכוכית מקורית חסרה בזכוכית דומה ולצורך כך עשינו שימוש בזכוכית “קתדרלות” מגרמניה, ובחלק מהמקרים צבענו אותה בשיטת הצביעה המסורתית גריזיי שמקורה בצרפת. בשלב הבא הרכבנו אותן בחזרה תוך שימוש בעופרת מאיכות גבוהה מבלגיה. בשלב הסופי מרחנו מחדש את המרק. בקרוב, לאחר שתושלם עבודת השחזור בסטודיו יותקנו החלונות מחדש באתר תוך שימוש במרק מיוחד שנועד לאטום את הלוחות חזרה אל מסגרות המתכת המקוריות.

למצער, חמשת החלונות התחתונים שנצבעו בטכניקת צביעה קרה נפגעו בצורה חמורה וזאת לאחר שהצבע הקר, שאינו עמיד בפני קרינה, התפורר ולא ניתן היה להצילם או לשחזרם. לפיכך אנו נמצאים כעת בתהליך של יצירת חמישה העתקים של החלונות העליונים המקוריים.