סגנון האר-דקו ומי ידע שיש כזה בישראל?

רשמים ומחשבות בעקבות ביקורה של משלחת מומחים לאר-דקו שהתארחה בישראל מאת: רוברטה נוסים  נשיאת אגודת ה’אר דקו’- הניורקי – ADSNY))  תרגום : תמר טוכלר , ויעל אטקין המחלקה ליחב”ל של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל במרץ 2018  הגיעה לראשונה לישראל

רשמים ומחשבות בעקבות ביקורה של משלחת מומחים לאר-דקו שהתארחה בישראל

מאת: רוברטה נוסים  נשיאת אגודת ה’אר דקו’- הניורקי – ADSNY))

 תרגום : תמר טוכלר , ויעל אטקין המחלקה ליחב”ל של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

במרץ 2018  הגיעה לראשונה לישראל משלחת נציגים מהארגון העולמי של האר-דקו (ICADS) בהובלת  אגודת ה’אר דקו’- הניורקי – ADSNY)) בשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ומרכז הבאוהוס בתל אביב .  מטרת המשלחת היכרות  עם מבנים ואתרים, אומנות וריהוט  שעוצבו בסיגנון זה  מסגנון בניה זה  ברחבי הארץ ובעיקר בתל אביב- יפו, חיפה וירושלים והעלאת המודעות הציבורית  לחשיבות שימור שרידים תרבותיים אלה.  

מאמר זה  יהוה הצצה לתופעה אדריכלית שנוצרה בשנות העשרים והשלושים ברחבי העולם ולה ייצוג מכובד גם בישראל . סיפורו של סגנון הבניה הייחודי הזה שזוכה כיום לעדנה ; עדות לכך נמצא בגידול הניכר במספר הפרסומים, המחקרים, הספרות, התערוכות, הסיורים  וכך גם מספר הארגונים ומוסדות העוסקים  בתחום .  כן  ניכר  גידול של ממש במספר המבנים והאתרים בסגנון זה המיועדים לשימור. מטרת המשלחת וך גם מאמר זה להפיץ את נידע והמודעות לסגנון בניה ייחודיזה  ועידוד פעילות ציבורי למען שימורו.

מהו סגנון האר-דקו?  סגנון ה’אר-דקו’ – Art-Deco (“אמנות עיטורית”) הינו סגנון בעיצוב ובארכיטקטורה שהיה פופולארי בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. באותה עת  נחשב סגנון זה לחדשנות במיטבה . סגנון ה’אר-דקו’ הושפע רבות מהקוביזם שהתפתח בה בעת, וכן מהסגנון הבינלאומי ומסגנון הבאוהאוס. כמו ה’אר-נובו’, השפיע ה’אר-דקו’ על כל תחומי העיצוב – ציור ועיצוב גרפי, חפצי חן וחפצים שימושיים, אופנה וכמובן אדריכלות., ודחו על הסף את החומרים הסטנדרטיים באותה תקופה. האר דקו התפתח במספר תחומים: אדריכלות, ריהוט, מוצרי חרס, זכוכית ותכשיטנות. לצד שימוש רב באבן התאפיין הסגנון בין השאר בשימוש רב בחומרים לא רגילים כמו פלדה, עצים יקרים , שיש בקליט, חרסינה, זהב וכרום, קרמיקה וזכוכית .

בשנת -1925  התקיימה תערוכה בפריז בה הוצגה לראשונה תפיסת העולם של סגנון זה ושם כך נראה  נולד השם. סגנון ה’אר-דקו’ משלב מודורניזם עם רפרטואר של עיטורים גיאומטריים מופשטים והשפעות אמנותיות של קוביזם, פוטוריזם וקונסטרוקטיביזם. מאופיין בצבעים עזים, ושימוש בחומרים שונים ויקרים, מקצתם חדישים.

הסגנון התפתח בעיקר בתקופה שבין שתי מלחמות העולם; החל בתקופת השגשוג הכלכלי של שנות ה-20 והושפע מהמיתון הקשה של שנות ה-30.  הרצון של הציבור לרהיטים, אביזרים ותכשיטים שיהיו חדשניים , פונקציונליים ובעלי מראה תעשייתי; מילות המפתח של תקופה זו היו שאפתנות, עושר וסגנון. אלו היו הנושאים שעסקו בהם במדינות המערב ובעיקר ברחבי ארצות הברית  ותקופה זו כונתה “שנות ה-20 העליזות.סגנון הארט דקו היה כוח משמעותי בהיסטוריה התרבותית של ארה”ב באותן השנים  הוא שיקף היטב את רוח זו של העולם המודרני . הסגנון היה נפוץ במיוחד בעיטור מבני ציבור תעשיה מגדלים בתי קולנוע ואולמות בילוי. 

עד היום קיימים בעיר ניו יורק מבנים איקוניים רבים בסגנון זה, המהווים מזכרת חיה מהתקופה ההיא: האמפייר סטייט, מרכז רוקפלר, מלון וולדורף אסטוריה וכן מבנים רבים המשמשים כמרכזי עסקים, כלכלה ומגורים.

אגודת ה’אר דקו’- ה- ADSNY נוסדה כארגון ללא מטרות רווח בשנת 1981 בעיר ניו יורק במטרה לחשוף את הציבור לסגנון ה’אר-דקו’ ולטפח את הבנתו והערכתו לאדריכלות הייחודית, ליצירות האומנות והאושר העיצובי במטרה לשמרם בנוף העיר. 

מטרתו המרכזית של ארגון זה:  מניעת הרס מיותר של מבנים. כלי העבודה המרכזי פעילות להגברת המודעות בקרב הציבור הרחב באמצעות סיורים, תערוכות, פרסומים ואירועים קהילתיים, תיעוד והקלטת עדויות ככלי מרכזי להצלת המבנים כן מקיים סיורים ואירועי הסברה לציבור הרחב במסגרתם  מציגים את  חשיבותם של המבנים וחשיבותן של העדויות הקיימות בשטח.

בשנותיו הראשונות אירח הארגון אירועים רבים כולל סוף השבוע הראשון של הארט דקו בניו יורק בשנת 1983. בשנת 1985 אירחה העיר בניצוחו של הארגון את יובל ה- 60 לחגיגות הסגנון בפריז, אז הוצג סגנון הארט דקו לראשונה לציבור הרחב בעיר. בניו יורק חוגגים בין היתר את שבוע הארט דקו הכולל סיורים, הרצאות וגאלות. אלו תורמים רבות להבנת חשיבותו הארכיטקטונית של הסגנון וחשיבותו להיסטוריה האדריכלית של העיר. בשנת 2005 אירח הארגון את הקונגרס ה- 8 של הארט דקו, כחלק מחברותו ברשת ארגוני הארט- דקו העולמיים (ICADS). היה זה אירוע בו הגיעו מכל רחבי העולם לחגוג את עושר מבניה ומורשתה של העיר ניו יורק.

בין מפעליו החשובים של הארגון:  יזום סקר מקיף  הכנת  רשימת תיעוד ראשונה מסוגה של מבני אר- דקו הקיימים בניו יורק. הייתה זו, שכן עד אז, למרות עושרה הרב במבני ארט דקו, לא הייתה לעיר רשימה מסודרת ומתועדת. קיים גם אתר אינטרנט בו ישנה מפה אינטראקטיבית של המבנים. כאשר מתנדבי הארגון ממשיכים לתעד מבנים ולהוסיפם לרשימה. זוהי רשימה הזמינה אונליין לצרכי מחקר וניתן אף ליצור דרכה מסלול סיור לימודי בין מבני הארט דקו בעיר. כמו כן באביב 2015 השיק הארגון תיעוד אינטראקטיבי עבור תלמידים בבתי הספר הציבוריים בעיר וקהילותיה. זוהי תוכנית המספקת לתלמידים כלים להבין , להעריך ולחוש את המורשת האורבאנית של הארט דקו וכן להכיר ולגלות מבנים בשכונותיהם, המגדילים את תחושת הגאווה העירונית. התוכנית גם מספקת הבנה לחשיבות שימור המורשת וחשיפה לתהליכים אורבאניים. באותו הזמן השיק הארגון תוכנית למבוגרים בדגש על שכונות המהגרים המגוונות בשם “סיפור השכונה”, בה עובד הארגון בשיתוף עם נציגי הקהילות בסיורים, דיונים, מידע עבור תושבים חדשים בשכונה על מנת שיכירו ויבינו את ההיסטוריה וחשיבותה ויסייעו בהגנה ושימור המבנים בשכונותיהם.

אחד המאבקים הציבוריים החשובים ביותר בהם מעורב הארגון בשנתיים האחרונות בשיתוף עסק בשימור והגנה על מבנה מלון הוולדורף אסטוריה אחד האיקונים החשובים ל העיר  ניו יורק .

מלון הוולדורף אסטוריה פתח את שעריו בשנת 1931 בשדרות פארק (Park Avenue). ונחשב לפאר היצירה של סגנון הארט דקו; מתכנניו שולץ ו- וויבר (Schultze& Weaver), עצבו את המבנה כך שיהיה המלון המודרני הגדול והגבוה ביותר בעולם. במשך 85 השנים הבאות, שמר המלון על המוניטין שלו ואירח גאלות, כנסים ומנהיגי עולם והיה סמל תרבותי ופוליטי של המרכז המסחרי בעיר.

בשנת 2015 נרכש הנכס על ידי חברה שבסיסה פעל בסין. אז החלו הדאגות משום שבעוד חלקו החיצוני של המבנה היה מוגן ומוכר כסמל – Landmark- עירוני, חלקו הפנימי לא זכה לאותה הגנה. החשש התממש כאשר פורסם בעיתון כי ישנה כוונה להמיר חלק מחדרי המלון לדירות בבעלות פרטית מיד עם רכישת הנכס.

מהחשש כי חלליו הפנימיים של המבנה, המאפיינים את סגנון הארט דקו יאבדו לנצח, חבר הארגון לארגונים נוספים בעיר אשר להם זיקה לשימור ואלו פצחו בקמפיין אינטנסיבי שכלל פנייה לתקשורת, כתיבת מכתבים וארגון אירועים ציבוריים שדרשו את התערבותו של ה- LPC (Landmark Preservation Commission), במהירות האפשר להצלת המבנה, בטרם יחלו עבודות השיפוץ. בעקבות הקמפיין הציבורי, הסכים ה- LPC ליזום דיון בו ידון נושא ההכרה בשלושת הקומות הראשונות הפנימיות של המבנה גם כן כ- Landmark. בתגובה ללחץ הציבורי של הארגונים מינתה החברה הסינית שרכשה את המבנה אדריכל אשר יחקור את חשיבות המבנה וערכי שימורו לקראת השיפוץ. המסמך אשר הכין האדריכל הכיל כ- 239 ע”מ עבור וועדת ה- LPC ששיקפה לימוד ומחקר זהיר על הסביבה המקורית של המלון והתוכניות המקוריות במטרה לכבד את המבנה וסביבתו ולשמרם כפי שהיו בעבר תוך כדי נאמנות לערכי המקור. כמו כן בתגובה לקמפיין הציבורי אמר נציג החברה הסינית כי בחברה הבינו את יופיו של המבנה,חשיבותו והיותו חלק בלתי נפרד מהנוף האורבאני של העיר ניו יורק וכן חשיבותו לתושבי העיר. החברה הבטיחה כי תקדשי זמן ותכנית מקיפה לשימורו תוך כדי הפיכתו למודרני והתחייבה לשמרו כאייקון עירוני.

העבודות לשימורו של הוולדורף אסטוריה החלו לאחר לימוד מקיף ויסודי של המבנה וסביבתו. אלו יבטיחו את שימור האייקון, ה- Landmark הפנימי כפי ששומר החיצוני. הקומות ששומרו יישארו פתוחות ונגישות לציבור ולדור העתיד ללימוד ולהנאה מהמורשת.

לאור  האתגרים עימם  מתמודד הארגון בדרכו לפעול להעלאת המודעות והבטחת שימור והשמשת המבנים בסגנון האר- דקו  והרצון לשיתוף פעולה עם ישראל נולדה המשלחת שביקרה  בארץ במרץ 2018  בארגון ויוזמה משותפת של ארגון ADSNY  עם המחלקה ליחסים בינלאומיים של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל  ומרכז הבאוהוס  והשתתפות   מוזיאון הבאוהאוס. במשלחת  לקחו חלק כ25 מומחים  לתחום בהם :    להוסיף התמונה השמות של נשיא הארגון מאוסטרליה,  הנצידג הבריטי,  שיקגו ,  רוברטה נוסים נשיאת הארגון הניו יורקי  ונציג הארגון מקובה .

ביקור המשלחת בבית הכנסת ‘אוהל מועד’ ברחוב שד”ל 5. בית הכנסת נבנה בשנות ה- 20 בסגנון אר- דקו

 

מטרת הביקור בין השאר  ללמוד  על מורשת האר-דקו בישראל על היבטיה השונים , להרחיב את שיתופי הפעולה והחלפת ידע מקצועי בתחום.    

  במהלך הביקור ביקרו בערים ובתישבות הכפרית ונחשפו למבני הארדקו ביפו המפואר שבהם תיאטרון אלהמרה בשדרות ירושלים, ומבני מגורים  לאורך השדרה ובמתחם נגה,  קיבלו סקירה ארצית  ממומחים בהם אדר’ מיכה לוין, אדר’ ניצה סמוק מצגר,  אדר’ ואליד כרכבי , אדר’ רותי מיכה גרוס מיסד ומנהל מרכז הבאוהאוס ,מוזיאון הבאוהאוס בלב באיזור המוכרז של העיר , סירות  בבתי כנסת ומבני ציבור  בהם  בית כנסת אוהל מועד ,   יריד המזרח , למדו על אופנת התקופה בשנקר, באומנות בית ראובן ,  וילה ויצמן ברחובות  בית העיריה בחיפה, משרד אדריכלים, וילות פרטיות לא בכדי בחרה המשלחת ללון במלון סינימה  בכיכר דיזינגוף.

 

 

 

 

 

 

   

 

מיכה גרוס מנהל מרכז הבאהוס  בסיור עם חברי  המשלחת ברחוב פרישמן

 

 

.

בחיפה  ראו עשרות מבנים מרשימם בסגנון  ביניהם :  בנק אנגלו- פלשתינה ואף נכנסנו לראות את פנים המבנה ששומרו בו הרצפות, המשקופים והחלונות- כולם בסגנון האר- דקו.

 

בנק אנגלו- פלשתינה. אר- דקו בחיפה

 

בית חנא סוידאן (אדר’ איברהים חג’אר) ברחוב הצלבנים 33 ובית וייל ברחוב טשרניחובסקי 29 פינת ישעיהו 1..

   

הבית ברחוב הצלבנים 33.

 

אחד האתרים המרשימים ביותר בם ביקרו במבנה השומר ‘השומריה’ (אדר’ יוסף נויפלד), בקיבו משמר העמק שעבר שימור וכיום משמש כמבנה ציבור עבור כל חברי הקיבוץ ובו מוזיאון תולדות הקיבוץ, ארכיון, בית סדנאות ופרויקט הדגל של הקיבוץ: ספרייה גדולה ומרשימה שזה עתה נפתחה. את הסיור בשומריה הדריכה אדר’ רותי ליברטי- שליו- אדריכלית השימור של המבנה.

   
   

 

תמונה קבוצתית על גג בית השומריה

   

 

בית השומריה- מבט מבחוץ על המבנה ששומר

 

ב’יום התרבות’, בקרו חברי המשלחת את יומם במוזיאון רובין בתל אביב. את הסיור וההרצאה הנלווית הדריכה מייסדת המוזיאון וביתו של האמן ראובן רובין, כרמלה רובין. בהרצאתה הציגה בפניהם את האמנות הישראלית בתל אביב של שנות ה- 20 וה- 30: ציור, רישום, צילום והדפסים. סיור במוזיאון ליווה את הבוקר. ממוזיאון רובין צעדו חברי המשלחת למרכז הבאוהאוס להרצאה של ראובן כהן, מייסד וראש הארכיון המחקרי בבית הספר לעיצוב שנקר. הרצאתו עסקה בעיצוב פוסטרים בישראל של שנות ה- 20 והרשימה מאוד את הנוכחים.

בשנקר ברמת גן נפגשו עם מעצבת האופנה טל עמית, מנהלת ארכיון עיצוב האופנה והטכסטיל של בית הספר. הרצאתה עסקה באופנה ישראלית וגיבוש הסגנון המקומי הישראלי שנוצר משילוב של מוטיבים בינלאומיים. לאחר ההרצאה נערך סיור בארכיון האופנה בו ראו חברי המשלחת בדים, שיטות עיבוד טכסטיל ואופנה מקומית של העשורים האחרונים.

גולת הכותרת היה ביקור בוילה ויצמן,ברחובות אותו תכנן האדריכל אריך מנדלסון. למן ההתחלה הביעו חברי המשלחת רצון לראות את הבית ואת שימורו עליו שמעו רבות במהלך ביקורם- שכן זהו מבנה משנות ה- 30 בעל מוטיבים של אר- דקו..

 
   

 

אדר’ טל איל מדריכה את חברי המשלחת בבית ויצמן

   

 

תמונה קבוצתית על רקע בית ויצמן

 

בירושלים  נחשו למבנים כמו המדפיס הממשלתי ארמון הנציב  מרכז רוקפלר, הכנסיה הסקוטית אנדרטה בגנון הארדקו,  במושבה הגרמנית ביקרו בבית מגורים פרטי בו שומרה אמבטיה מקורית בסגנון אר- דקו.   מבנה ימקא ומלון המלך דוד היו   היהלום שבכתר ושם גן נערך סיכום המשלחת

   

משה שפירא מדריך את חברי המשלחת המושבה הגרמנית

 

  הדיאלוג בין הארגונים ובין אנשי המקצוע במהלך השבוע  הוליד תובנות חדשות וכמה  כיונים להרחבת שיתופי הפעולה.   הופתענו כולנו מהיקפי התופעה בישראל   הדי הביקור  עוררו עיניין רב ברשויות והגבירו השיח באשר לשימור אתרים נוספים בסגנון זה.   דובר על הצורך להגביר יחדיו פעילות להגברת המודעות  ויצירת  מתודות נוספות להבטחת שימור מורשת זו גם לדורות הבאים.