כתבות

Blog Archives

הצלמניה- חנות קטנה ומטריפה

בחנות קטנה ברח’ טשרניחובסקי בת”א נחבא אל הכלים אוסף צילומים וחנות המכילים את היסטוריה של כולנו. אין מי שלא שמע על הצלמניה (הידועה גם כצלמניה פרי-אור),חנות צילום ומוסד תל-אביבי המציין השנה 80 שנים להווסדו. החנות, שהוקמה במקור בלב מתחם הצלמניות

מערכת האתר

מערכת האתר

משמרי המורשת הבנויה בישראל

כולנו מכירים בכך, שנכסי המורשת התרבותית שלנו (אתרים ארכיאולוגים ומבנים היסטוריים) הם משאב מתכלה שלא ניתן יהיה להחליפם כשאלו ייעלמו. תפקידנו כחברה היא לעשות את המרב לשמר ככל הניתן את נכסי המורשת התרבותית למען הדורות הבאים ובידי אנשי מקצוע מיומנים

מיכאל כהן ניהול פרויקטים בינלאומיים וקשרי חוץ, מנהל שימור, רשות העתיקות

מגדלי המים בנוף הציוני

לקריאת הכתבה במלואה הקליקו כאן

מאמר זה מתמקד בטרנספורמציה התפקודית של מגדלי מים שחדלו לשמש במערכת אספקת המים היישובית,
ובהליך טעינתם מחדש של המבנים הפיזיים בפונקציות של הנצחה ושל נוסטלגיה – וכך במשמעויות סמליות של זיכרון ושל מורשת ציונית.

מעוז עזריהו

מעוז עזריהו פרופ' מעוז עזריהו מלמד גאוגרפיה תרבותית בחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה. סִפְרֹו על שם: היסטוריה ופוליטיקה של שמות רחובות בישראל ראה אור בהוצאת כרמל ב-2012.

יריד המזרח 1934 – רוח הזמן ורוח המקום של תקופה ואנשיה

לקריאת הכתבה במלואה הקליקו כאן
מתחמי נמל היסטוריים: הערכים, התמורות התפקודיות וההתחדשות

סיגל דוידי

סיגל דוידי ד"ר אדריכלית סיגל דוידי היא בוגרת תואר ראשון ושני באדריכלות בהצטיינות מהטכניון, ותואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב; היסטוריונית של האדריכלות המודרנית בארץ בתקופת המנדט ובישראל; בעבודת הדוקטורט חקרה את עבודתן של נשים אדריכליות בתקופת המנדט; בשנת 2007 אצרה בשיתוף אדריכל סרג'יו לרמן את התערוכה "הנוכחות הנשית באדריכלות הישראלית" שהציגה בגלריה בבית האדריכל ביפו ובגלריה האוניברסיטאית לאמנות, אוניברסיטת תל אביב, וערכה את קטלוג התערוכה שיצא לאור בשנת 2009

שימור והסבה: ממבנה מגורים לבנק – בית מני, רח’ יהודה הלוי 36 ,תל אביב

לקריאת הכתבה במלואה הקליקו כאן
היחסים בין שימור נכסי מורשת תרבותית לבין פיתוחם הם בעלי כיוונים ואופנים מגוונים. לעתים הפיתוח עיקר ומאפייני הנכס ההיסטורי מיטשטשים, לעתים השימור עיקר והפיתוח מתאים את עצמו למאפייני הנכס ולערכיו ההיסטוריים. ככל שמתחזקת המודעות לתרומתם של הנכס ההיסטורי וערכיו התרבותיים לסביבה שהוא ממוקם בה,

אמנון בר אור

אמנון בר אור פרופ' אדריכל אמנון בר אור הוא מומחה לשימור ולפיתוח מבנים היסטוריים ואתרי מורשת. פרופ' בר אור למד אדריכלות בפירנצה והוא בעל תארים באדריכלות ובארכאולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1978 פתח משרד לתכנון אדריכלי ולשימור בצפת, ובשנת 1990 עבר לתל אביב. משרדו עוסק בתכנון שימורם ופיתוחם של אתרים היסטוריים רבים ברחבי הארץ, וכן בהכנת תכניות מתאר לשימור ותכניות לשימור מתחמים היסטוריים. מרצה בכיר בבית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי באוניברסיטת תל אביב ומנחה בסטודיו לשימור. בשנת 2003 ייסד את התכנית ללימודי תעודה בשימור המורשת הבנויה, ועמד בראשה עד שנת 2008. בשנת 2002 זכה פרופ' בר אור בפרס רוקח לאדריכלות, ובשנת 2010 הוענק לו תואר אבירות "כוכב הסולידריות האיטלקית".

שימור הויטראז’ים בכנסיה בבית החולים הצרפתי ביפו

בימים אלה מושלמות עבודות השימור של  הכנסיה  שהוקמה כחלק  ממתחם בית החולים הצרפתי ביפו המוסב לבית מלון ובית דירות פרטי. בית החולים הוקם ברוב פאר והדר סביב שנת 1875 על ידי פרנסיסק גינה (Guinet) איש עסקים צרפתי מאזור ליון, שביקר

ז'יל פלורנט

ז'יל פלורנט ז’יל פלורנט הוא אמן ויטראז’ בלגי המתמחה מזה 25 שנים בשימור ושיחזור ויטראז'ים עתיקים וביצירת ויטראז'ים חדשים ועבד ביותר מ-50 אתרים היסטוריים ביבשת. הוא השתתף בסדנאות וסמינרים בעולם וזכה במקום הראשון בתחרות שחזור מבנים היסטוריים מטעם קרן המלך בודווין. בשנת 2003 השתקע ז’יל בישראל ומאז מתרכזת עבודתו בעיצוב ויטראז’ים בסגנונות עכשוויים ומסורתיים כאחד. http://studioflorent.com

חוות שלם (“הזרע”) – מקיום לקיימות

לקריאת הכתבה במלואה הקליקו כאן
שימור חווה חקלאית והסבתה למרכז מבקרים בפארק אריאל שרון

נאור מימר

נאור מימר משרד נאור מימר אדריכלות ושימור בע"מ הוקם בשנת 2007 ועוסק בתיעוד ובתכנון מבנים ואתרים היסטוריים, בסקרי תיעוד ושימור עירוניים ומתחמיים ובייעוץ שימור לתכניות מתאר עירוניות ולתכניות בניין עיר.

מבית תפילה למועדון כושר – מתפקיד דתי לתפקוד כלכלי

לקריאת הכתבה במלואה הקליקו כאן
התאמת שימוש חדש למבנה קיים ששימושו המקורי התיישן ופעילותו נפסקה היא כלי תכנוני שמטרתו החזרה של מבנה למעגל החיים העירוני, התאמתו לסביבה עירונית משתנה ולתקנים מודרניים. מאמר זה עוסק בסוגיית ההתאמה של שימוש חדש, חילוני ובעל תועלות כלכליות למבנה דת ששימש כבית תפילה.

המאמר משווה בין שני מקרים של בתי תפילה שהוסבו לשימוש בעל אופי כלכלי – בית כנסת בתל אביב וכנסייה בניו יורק. אף שמדובר במבנים המשרתים דתות שונות, אשר הוקמו בהפרש של כמאה שנים זה מזה, ההשוואה ביניהם משקפת תהליך מרתק של תמורות המתרחשות בין מבנה לתפקוד.

קרן מטרני ועדי סלע וינר

קרן מטרני ועדי סלע וינר קרן מטרני היא אדריכלית בוגרת הפקולטה לארכיטקטורה של הטכניון במילנו ובעלת תואר דוקטור בהצטיינות מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה של אוניברסיטת בר-אילן; משמשת יועצת שימור לוועדה המחוזית מרכז; מרצה בנושאי תכנון ובנייה, שימור ופיתוח ואדריכלות ישראלית באוניברסיטת בר-אילן ובטכניון; מתמחה בתחום השימור בהיבטים תאורטיים, תכנוניים וניהוליים; חברה בוועדה הישראלית למורשת עולמית ובאיקומוס ישראל. עדי סלע וינר היא אדריכלית, בוגרת הפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים בטכניון ובעלת תואר שני בלימודי שימור ומורשת תרבות, אוניברסיטת רטגרס ארצות הברית; משמשת יועצת שימור לוועדה המחוזית חיפה; עוסקת בנושאי מדיניות שימור במחלקה למחקר ולמדיניות במינהל שימור, רשות העתיקות; תחומי התמחות: היבטי שימור בערים היסטוריות ומורשת אורבנית, תיעוד, הערכה וייעוץ תכנוני למתחמים היסטוריים; חברה בוועדה הישראלית למורשת עולמית ובאיקומוס ישראל.

פילים לבנים בלב העיר ההיסטורית – החזרת בתי קולנוע שהתיישנו אל מעגל החיים העירוני

אדר' שירלי חובב

אדר' שירלי חובב משרד שירלי חובב אדריכלות ושימור עושה שילוב ייחודי בין שני תחומים באדריכלות; עיצוב פנים ושימור מבנים

חזזיות (lichens) ושימור חומרי בנייה-מבט מיקרוסקופי.

אירית ניר מתמחה בחקר תהליכים מיקרוביאליים בהקשר לשימור. דוקטורנטית במחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה, אוניברסיטת בן -גוריון.

שימור אתרי מורשת בירושלים

“עיר היסטורית אינה רק זירה פיזית ופסיבית לתיאטרון של חיינו, מנהגינו ואמונותינו. באמצעות האופי של המבנים. הרחובות, והגנים המשפיעים עלינו העיר ולעיתים אף קובעת דרך בה אנו פועלים, חושבים או חשים. הסביבה העירונית עשויה לתמוך במפגש האנושי, לעצב מחשבות לרומם את הרוח.” (ברנדייס וקלו, 200).

איציק שווקי מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

המטרה הסיפור

אנחנו דואגים לשמר מבנים ומתחמים. לפעמים, בשל איכותם האדריכלית, לפעמים, מאחר ומדובר במבנים אשר תוכננו על ידי אדריכל בעל שם

סעדיה מנדל אדריכל, נולד ביוגוסלביה עלה עם משפחתו בגיל 7 לישראל. למד בפריז, ובלונדון והשלים את לימודי האדריכלות בטכניון. יו"ר הועד המנהל של המועצה לשימור אתרים ופרופ' מן המניין באוניברסיטת אריאל.

מבט תלת מימדי על תהליך התיעוד

תיעוד תלת מימדי של מבנים לשימור, גם אם אינו חף ממגבלות, הוא כלי עבודה חשוב המשפיע לטובה על כלל מרכיבי תהליך השימור.

דיויד צל

דיויד צל משמר ובעל משרד המתמחה בשימור, תיעוד והדמיה תלת מימדים של אתרי עתיקות ומבנים היסטוריים.

מי יציל את ההיסטוריה הטמונה במחנות צה”ל?

האימפריה הבריטית שלטה בפלסטינה במשך שלושים שנות המנדט (1948-1918). במשך שנים אלו הכוחות הבריטים קיימו את שגרת יומם במחנות שהקימו ואשר נבנו לפי סטנדרטים של אימפריה. המחנות היו מגוונים והכילו את שלושת זרועות הצבא: יבשה, אוויר וים.

שרי מרק

שרי מרק שרי מרק, אדריכלית, יועצת שימור של מערכת הביטחון, דוקטורנטית בנושא המחנות הצבאיים הבריטיים בארץ. בעלת אוצר ידע רב ומעמיק בנושא זה מארכיונים בארץ, ארכיונים רבים באנגליה, ובאוסטרליה. עוסקת בתיעוד קיבוצים ומושבים בתנועה העובדת, שותפה בהכנת חמש תכנית מתאריות לחמש ערים, בנושא שימור המורשת הבנויה. עורכת באופן שוטף תיקי תיעוד למחנות צה"ל המתפנים ולמחנות קיימים.

משמרים את הישן בכלים חדשים

מבנים לשימור טומנים בחובם ערכים החורגים בהרבה מעצם השימושיות של המבנה. בשנים האחרונות תנופת השימור והעלאת קרנם של מבנים אלה על ההיסטוריה, העבר והזיכרון אותם הם מייצגים תורמים בחיזוק דמותו ועיצוב זהותו של מרחב החיים שלנו

אבנר לבציון

אבנר לבציון מנהל שיווק ופיתוח עסקי חברת תרמוקיר

התמודדות עם שחיקה והתפוררות אבני החיפוי

אבן ושיש משמשים כחומרים בהליך הבנייה המודרנית והשימוש הנפוץ ביותר בהם הוא לצורכי חיפוי קירות חיצוניים בלוחות אבן ושיש.

תומר פרי

תומר פרי תומר פרי מנכ"ל חברת NTSI ננו טכנולוג מטעם ה- IHK לשכת המסחר הגרמנית תואר שני במנע"ס

פתרונות מעשיים לחידוש מבני לבנים ספוגי לחות ומלחים

לכל מבנה היסטורי או ישן מאפיינים ייחודיים משלו, שלשם שיקומו דרושים ניתוח מפורט, תכנון ובחירה של מוצרים מתאימים

ד

ד"ר ד. בוליכן MC-Bauchemie Müller GmbH & Co. KG, Bottrop, Germany

הסערה שהחדירה את הרעף הצרפתי לגגות ארץ ישראל

עד להופעתו של רעף מרסיי היו ידועים באירופה בעיקר שני טיפוסים פשוטים של רעפי חרסית, פרי ייצור ידני: “רעף שטוח” ו”רעף עגול”. באזור פרובנס ידעו לייצר אריחים ורעפים שטוחים עוד מימיה כמושבה פניקית, ואומנים מסיציליה, שהגיעו לאזור מאוחר יותר, לימדו כיצד לייצר גם רעפים עגולים

ד

ד"ר גיל גורדון ד"ר גיל גורדון הנו אדריכל והיסטוריון, בעל תואר ראשון בהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני בתכנון ערים ואזורים מהטכניון וד"ר בהיסטוריה מאוניברסיטת חיפה. בעל משרד לניהול פרויקטים של תכנון ערים ושימור בירושלים. חבר ועדת התכנון במועצה לשימור אתרים. מלמד באוניברסיטה העברית.

גם לציורי קיר יש מה לספר

אחת התפיסות שימור ציורי קיר רואה בפגעי הזמן חלק מהאותנטיות של היצירה. יצירתיות בשימוש בחומר ובעבודה מאפשרים להשלים את מה שאבד לנצח מבלי להעלים את האותנטיות של הציור.

הילה מסינגר-ברק

הילה מסינגר-ברק הילה מסינגר-ברק עוסקת בשימור ציורי קיר. בעלת תואר שני ב'שימור המורשת הבנויה' מאוניברסיטת חיפה ותואר ראשון באמנות מ'המדרשה' לאמנות בית ברל.

שימור הטירות שחיזק את יחסי ישראל צרפת

שיתוף פעולה יוצא דופן בין ארגוני שימור בצרפת וישראל בארגון מחנות וסדנאות שימור בטירות ברחבי צרפת ובישראל היווה כלי לקידום הידע והמודעות לשימור הרחיב את שורות אנשי המקצוע בתחום ותרם לחיזוק יחסי המדינות

תמר טולכר

תמר טולכר תמר טוכלר משמשת כמנהלת מחוז תל-אביב והמחלקה לקשרים בין-לאומיים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, וחברת הוועד המנהל של איקומוס ישראל. היא מוסמכת בלימודי גיאוגרפיה ולימודי ארץ ישראל מאוניברסיטת בר אילן. יוזמת ומנהלת פרויקט "מסע בין אתר לטירה" בשיתוף עם ארגון רמפאר הצרפתי.

שימור עץ

אומנות שימור פרטי עץ החלה דרכה כמלאכת יד שעברה בעיקרה מאב לבן. כיום זהו תחום מחקר מפותח ומתפתח, שבו ידע היסטורי על שיטות העבודה ועל החומרים המסורתיים משתלב בשימוש בחומרים מודרניים ייחודיים ובתפיסה של שימור מונע.

רונן דור

רונן דור משמר עץ בהכשרתו. בוגר בית הספר לרסטורציה "ארכא", גנואה איטליה ועבד כשוליה אצל הרסטורטור צ'זרה גובו בגנואה. בעל תואר שני במגמה לשימור מורשת התרבות החומרית באוניברסיטת חיפה. בוגר קורס שימור עץ ICWCT, אוסלו 2014 ובעל סטודיו לשימור ולרסטורציה של פרטי עץ ורהיטים.

2500 שנה, והפטיש עדיין מכה בברזל החם

הנפח האומן אורי חופי מאמין כי מקצוע הנפחות והפרזול עודו רלוונטי הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה עיצובית אך מצר על כך שהתחום אינו מוכר מספיק בקרב אדריכלים: “אני מקווה ששילובו בתוכנית הלימוד יביא להתייחסות רבה יותר גם לשימור מקצוע הנפחות, בשילוב עם מלאכות השימור האחרות”.

אורי חופי

אורי חופי תושב קיבוץ עין שמר, הנו נפח אומן ומורה בין לאומי רב תחומי. לאחר קריירה ארוכה בתחום החקלאות והמיכון החקלאי למד היסטוריה ואומנות והתמקד בנפחות כמקצוע, מאז פיתח שיטות עבודה וכלים חדשים , ועוסק בהוראה וקידום התחום בברחבי העולם. הקים בעין שמר ובארה"ב בתי ספר לנפחות ומלמד בגרמניה, הולנד ויפן.

למורשת ההיסטורית של חיפה דרושה ‘כיפת ברזל’

רכס הכרמל הוא דוגמא מובהקת לנזקים האדירים שמביאה תמ”א 38 למורשת ההיסטורית והנופית של חיפה. זה הזמן לעצור את הנזק הבלתי הפיך למרקם ההיסטורי של העיר

פרופ' יוסי בן ארצי

פרופ' יוסי בן ארצי הכותב הוא: מרצה בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, לשעבר דיקן הפקולטה למדעי הרוח ורקטור האוניברסיטה. מתמחה בתולדות ההתיישבות, בתולדות חיפה, ובמדיניות שימור. נציג הציבור בוועדה לשימור של עיריית חיפה.

מסע להצלת חלונות ויטראז’ בני 135 שנה

חלונות ויטראז’ בני 135 שנה שהותקנו בבית החולים הצרפתי ביפו נשחקו עם השנים, וחלקם אבדו. אמן הויטראז’ ז’יל פלורנט מספר על תהליך השחזור המרתק.

ז'יל פלורנט

ז'יל פלורנט ז’יל פלורנט הוא אמן ויטראז’ בלגי המתמחה מזה 25 שנים בשימור ושיחזור ויטראז'ים עתיקים וביצירת ויטראז'ים חדשים ועבד ביותר מ-50 אתרים היסטוריים ביבשת. הוא השתתף בסדנאות וסמינרים בעולם וזכה במקום הראשון בתחרות שחזור מבנים היסטוריים מטעם קרן המלך בודווין. בשנת 2003 השתקע ז’יל בישראל ומאז מתרכזת עבודתו בעיצוב ויטראז’ים בסגנונות עכשוויים ומסורתיים כאחד. http://studioflorent.com

להחזיר עטרה ליושנה

בית הכנסת עדס הוקם בשנת 1901 בשכונת נחלאות בירושלים.
בשנים 1914 -1913 עוטר מבנה בית הכנסת על ידי יעקב שטרק, מבית הספר לאמנות בצלאל, וסטודנטים נוספים.

ג'ק נגר

ג'ק נגר ראש אגף שימור אומנות במחלקת השימור ברשות העתיקות. חבר בוועדה הבינלאומית לשימור פסיפסים (ICCM), ובוועדה הבינלאומית למונומנטים ואתרים (ICOMOS). יו"ר מועצת המנהלים של הוועדה המדעית לשימור אבן.

שימור המושבה האמריקאית: הציבור אינו נחשף לשיטת הבניה הייחודית

הפיתוח של המושבה הגרמנית בתל אביב יפו ופעילות השימור של המבנים הן מבורכות, אולם חלקן של שיטת הבניה והחומרים ששימשו אותה נשכחו. האם טכנולוגיית הבניה של המושבה האמריקאית ביפו לא ראויה לשימור ולהצגתה בפני המבקרים? אנו סבורים שכן.

יעקב שפר

“חצר הקיבוץ” המתחדש

השינויים העוברים על הקיבוצים משפיעים על חזותם ומצבם הפיזי של נכסי המורשת המצויים בהם. כיצד ניתן לשמר נכסים אלה שהם סיפורו של הקיבוץ, והסיפור של החברה הישראלית כולה.

פרופ' עירית עמית-כהן

פרופ' עירית עמית-כהן פרופסור עירית עמית כהן, הנה ראש המחלקה לגאוגרפיה וסביבה בבר אילן ועומדת בראש מסלול לתואר שני "תכנון שימור ופיתוח נוף ונכסי תרבות" ונשיאת איקומוס ישראל. התמחותה בקשרים המתקיימים בין הערכיות הגבוהה של נכסי המורשת התרבותית, פיתוחם הכלכלי והשתלבותם בתכנון, הן העירוני והן הכפרי, תרם לספרים ומחקרים רבים שזכו להתפרסם בבמות מחקריות בעולם.

מרצפות מדור לדור

במפעל האריחים הוותיק “מרצפות גלוסקא” שומרים על שיטות העבודה והחומרים בהם השתמשו עוד בשנות ה-20 של המאה הקודמת, לצד שילוב מכונות חדישות שמביאות את איכות המוצר אל המאה-21

עדי גלוסקא

עדי גלוסקא דור שלישי בעסק המשפחתי "מרצפות גלוסקא"

כל בית (לשימור) צריך חניון תת קרקעי

חפירת חניה תת קרקעית ליותר מ-1,000 מבנים המיועדים לשימור בתל אביב היא מבצע לוגיסטי מורכב ומרתק. המהנדסים יובל אכברט ויעקב גוטמן מסבירים כיצד עושים זאת

יובל אכברט ויעקב גוטמן

ציורי הקיר הגדולים שנשכחו מהלב

מרדכי הלפרין הביא מאיטליה לישראל את טכניקת הסגרפיטו – ציור באמצעות גירוד טיח – שסייעה בהעברת המסר הציוני במרחב הציבורי, אולם יחד עם הבלאי הטבעי והתבססות המדינה נשכחה מלב

שי פרקש

שי פרקש מתעד ומשמר ציורי קיר. בוגר לימודי תעודה בשימור המורשת הבנויה באוניברסיטת תל-אביב, מכהן כיו"ר ועדת ציורי הקיר בעמותת איקומוס ישראל, והנו חבר המועצה לשימור אתרי מורשת והעמותה לשימור נכסי תרבות. ליצירת קשר: shay_p-b@zahav.net.il

לוחות הגיר בחזית הבניין מתקלפים? יש פתרון

התקלפות, התפוררות וקריסה הן חלק מהבעיות שפוגעות בלוחות הגיר שמצפים חזיתות בניינים. ג’ק נגר, איש רשות העתיקות, מסביר מהן הסיבות לכך מבחינה פיזית, ביולוגית וכימית – וכיצד טיפול נכון יכול להציל אותם

ג'ק נגר

ג'ק נגר ראש אגף שימור אומנות במחלקת השימור ברשות העתיקות. חבר בוועדה הבינלאומית לשימור פסיפסים (ICCM), ובוועדה הבינלאומית למונומנטים ואתרים (ICOMOS). יו"ר מועצת המנהלים של הוועדה המדעית לשימור אבן.