מאת עדי גלוסקא
כבר כשהייתי בן ארבע הסתובבתי במפעל המשפחתי בין שקי הצמנט (שקי המלט) שנערמו האחד על גבי השני בכמויות כאלה שנדמו בעיניי כרבבות. קיפצתי ושיחקתי בחול הדק ששימש כחומר גלם לאריחים. סבי, יעקב גלוסקא הקים את "מרצפות גלוסקא" ב-1922 ביפו ובשנת 1942 העביר את המפעל לרחוב הרצל 130 בתל אביב, מקום מושבו של העסק עד היום.
צילום: ברק זמר
ב-150 השנים מאז החלו לייצר את המרצפות הראשונות כמעט ולא השתנו שיטות העבודה, החומרים והמכונות. גם במפעל המשפחתי משתמשים כיום באותה טכניקה ובאותה מכונה שסבי יצק בה. למכונה נוספו מכונות חדישות יותר ובאמצעותן אנו מייצרים אריחים שעדיין, למרות השנים הרבות שעברו מאז החלו לייצר את האריחים הללו, שומרים על רלבנטיות ועדכניות. אריחי הצמנט מאופיינים בצבעוניות רבה, בזכות העובדה שבזמן הייצור ניתן לייצר כמעט בכל גוון. הצבעים בהם משתמשים הם יציבים מאוד ואינם דוהים או נשחקים במשך שנים רבות. נהפוך הוא: ככל שדורכים על האריח, הגוונים "יוצאים" החוצה בזכות שחיקה עדינה של שימוש יומיומי, ובתחזוקה נכונה נוצרת שכבת פטינה (שכבה מבריקה שנוצרת על פני המרצפת לאחר שנים).
ייצור המרצפות הוא תהליך שראשיתו בחומרי הגלם: חול , צמנט, פיגמנט ומים. את חומרי הגלם מערבבים לקבלת התערובת הנדרשת. את התערובת המגוונת יוצקים באמצעות כלי קיבול לתוך שבלונה מברזל, המגדירה את הדוגמה הקבועה בתוך מסגרת. לאחר יציקת כל החללים בתערובת מימית דלילה, שולפים את השבלונה, מפזרים חומר יבש שסופג את המים וממלאים את המרווח הנשאר בבטון לח. מכסים בכיסוי ברזל ומכניסים למכבש הידראולי שלוחץ במשקל של כמה עשרות טונות את החומר, שולפים את התבנית ומוציאים בעדינות את האריח.
בשלב זה האריח פריך ופגיע ויש לנהוג בו משנה זהירות. משאירים אותו לייבוש עד למחרת היום ולאחר מכן מכניסים ליומיים לאמבטיית מים לצורך תהליך אשפרה. בסיום תהליך האשפרה מוציאים את האריח מהאמבטיה לייבוש ולאחר מספר שבועות מרצפים אותו בבית הלקוח. לאחר התייבשות הריצוף יש לבצע תהליך של פוליש, רובה בממשקים ומריחת סילר – שלב חשוב שנועד להפחית את הספיגה שקיימת באריחי הצמנט. יתרונם הגדול של אריחי הצמנט הוא באפשרות לשלב מנעד גוונים רב שיכול לסייע בקבלת האפקט המדויק אליו מכוון הלקוח/האדריכל, זאת לצד היותם של החומרים טבעיים ויוצרים תחושה של הרמוניה.
אבי, אבנר גלוסקא, הבעלים של העסק המשפחתי, מייצר מרצפות מזה 57 שנים, במהלכן ראה את הגלגולים האופנתיים שעברו האריחים לאורך ההיסטוריה: מדוגמאות גיאומטריות דרך דוגמאות פרחוניות וכלה בדוגמאות מודרניות. העושר הגדול של העיצובים והגוונים אליהם ניתן להגיע באמצעות המרצפות, ושאר עבודות הבטון המיוצרים במפעל (כמו כיורים, שולחנות ועבודות בטון מיוחדות), מאפשר להם להשתלב בסגנונות עיצוב שונים ומגוונים (כפרי, וינטאז', מודרני וכדומה) ולהישאר אופנתיים תמיד.
צילום: ברק זמר
